מפגש מקרי ברכבת
תיישבתי ליד החלון. הרכבת התחילה לנוע, והנוף החל לזרום — שדות אורז, גגות כפר, רכבת תחתית של אור-צל בין הרים. ממולי ישב גבר מבוגר עם תיק עור משופשף וספר פתוח על הברכיים. הוא הרים את עיניו, ראה אותי מסתכל בו, וחייך בנימוס. שאלתי אותו, באנגלית רעועה, מה הוא קורא. הוא ענה ביפנית רהוטה, ואז עבר […]
כפר שלא השתנה מאות שנים
רדתי מהאוטובוס בקצה הכפר, והדבר הראשון שקלטתי היה השקט. לא שקט של ריק — שקט של מקום שלא ממהר לשום מקום. הרחוב המרכזי, רצף של בתי עץ כהים עם גגות רעפים, נמתח לפניי כפי שנמתח כבר לפני ארבע מאות שנים, כשסוחרים, נזירים וסמוראים עברו בו בדרכם בין קיוטו לאֶדוֹ. התחלתי ללכת לאט. במרחק כמה צעדים, […]
סיפור משוק בטוקיו
שוק נפתח לפני שהשמש זרחה. הגעתי לפני שש, והוא כבר היה במלוא תנופתו. דייגים פרקו ארגזים, רוכלים סידרו ירקות ערוכים בקפידה כאילו הם תכשיטים, והאוויר היה רווי מלח, חומץ אורז וקפה חזק. התיישבתי על שרפרף ליד דוכן קטן. השף, איש בן שבעים בערך, חתך טונה במהירות של מי שעושה את אותה תנועה חמישים שנה. הוא […]